עניין יחסם של מקובלים לדברי האגדה שבתלמוד ובמדרשים הוא סוגיה שעדיין צריכה לבירור מקיף , אף שהחוקרים כבר העמידו כמה וכמה כללים בעניין . במובא בהמשך הדברים יהיה רק משום פתיחתו של צוהר קטן לשיטותיהם של כמה מחכמי הקבלה . ואף זאת רק כדי להטעימנו מהם בלא כוונת מיצוי . גם לא אכניס עצמי לדיונים ולהסברים רחבים בבירור פרטי הדברים . לצורך העמדת כל העניינים על בוריים הייתי נתבע לדברי מבוא לקבלה ולשיטות בה וגם לבירור מדוקדק של סוגיות עיוניות מסובכות העולות בהן , ודבר זה היה מסיט אותי הרבה ממטרתו של ספר זה . הקושי לחדור מבעד ללשון המוצפנת אותה נקטו המחברים , לגלות את הטפח הגלוי לצד הטפחיים המכוסים הוא קושי ממשי , ודי לי אם נפתח חרך להצצה אל דרכם בסוגיה שלפנינו . אסתפק בציטוט של קטעים קצרים מארבעה חיבורים הנזקקים לאגדה בצורה מובהקת , הן באמירה ישירה על טיבה והן על דרך הפירוש הרציף ( לעתים רק לכאורה ) של חטיבות בה . הקטעים שיובאו להלן הם : ( א ) מן ההקדמה ל'פירוש שיר השירים' של ר' עזרא , תלמידו של המקובל המפורסם ר' יצחק סגי נהור ( פירוש שיוחס לרמב " ן . ( בהקדמה זו נאמרו דברים עקרוניים על מקומה של האג...
אל הספר