בפרק זה יובאו דברים בענייני האגדה והמדרש משל ארבעה מחשובי גאוני בבל : רב סעדיה , רב שמואל בן חפני , רב שרירא ורב האי . ניווכח לדעת כי כבר בדבריהם נדונו כמה מן הסוגיות העקרוניות בעניינם של האגדה והמדרש , שחזרו ונבחנו בדברי הבאים אחריהם , ונוסחו כמה וכמה הנחות שהיו להנחות יסוד בתחום זה בדברי יורשיהם . גם נראה כי קצת מדברי הפרשנות שלהם לאגדות , שהיו מקור למבוכה לחכמי ישראל לדורותיהם , נשנו בכה או בכה בידי בני הדורות המאוחרים . כרכתי את דברי הארבעה כאחת לא משום נוחות טכנית גרידא ו יש לא מעט מן המשותף באופני התייחסותם לאגדה — מטרידים אותם לשונות ההאנשה וההגשמה של האל המצויות לרוב באגדות , שהוא דבר העומד בסתירה ברורה עם תפיסת האלוהות שלהם , וכיוצא בזה עניינים אחרים המוזכרים בדברי חז " ל , שיש בהם פגיעה בטוהר האמונה לדעתם ( כגון : הגילויים התכופים של אמונה באצטגנינות . ( הם מתחבטים בשאלת הסמכות של דברי האגדה המפוזרים בקורפוסים השונים , וגם ( והוא בוודאי נושא נכבד ) בשאלה עד כמה דברי הפרשנות של חז " ל למקראות הם דווקאיים , ועד במה יש בהם כדי לכבול את ידי הבאים אחריהם בפרשנותם . ברם , אף שיש בד...
אל הספר