אחד הקולות החזקים ביותר במאבק למען בעלי החיים במאה ה 20 היה זה של הסופר היידי יצחק בשביס זינגר , ( 1991-1904 ) חתן פרס נובל לספרות ' . ( 1978 ) זינגר עצמו ניצל מן ההשמדה כאשר יצא בעקבות אחיו הגדול , יהושע , לארצות הברית ב . 1935 אך אמו , אחיו הצעיר וכמותם רבים מבני משפחתו המורחבת שנותרו בפולין נרצחו . מרבית הסיפורים והרומנים שחיבר זינגר מתרחשים באמריקה , וגיבוריהם הם ניצולי שואה או פליטים מאירופה , אך זינגר נמנע מלכתוב על השואה במישרין . עם זאת , השואה מעולם לא חדלה לשמש לו כמנסרה אשר מבעדה התבונן בעולם , ובמיוחד בעניין שהסב לו כאב וזעם במשך כל חייו — ניצולם והשמדתם של בעלי החיים . הדיבר האחד עשר זינגר נולד בכפר קטן בפולין ושמו לא 1 נצין . אביו היה רב חסידי . זינגר חי בכפר עד גיל שלוש בלבד , ובכל זאת הוא זוכר כי בית הוריו היה דל ברהיטים ועמוס בספרים . הוא זוכר גם את בעלי החיים.- "מדי שבוע נערך שוק , ואיכרים רבים נהגו להוביל את בעלי החיים שברשותם אל הכיכר . פעם אחת ראיתי איכר מכה חזיר . אפשר שהחיה ייבבה . רצתי לאמי ואמרתי לה שהחזיר בוכה והאיש מכה 2 אותו במקל . אני זוכר זאת בבהירות רבה...
אל הספר