חלקו השלישי והאחרון של הספר יתמקד ביהודים ובגרמנים אשר הזיכרונות המנוגדים שהטביעה בהם השואה השפיעו על פעילותם למען בעלי החיים , ובמקרים מסוימים אף עוררו אותם לפעילות זו . פרק זה ישרטט את דיוקנותיהם של פעילים למען החיות , המתעים בכוחה של הרגישות לסבלם של אחרים — רגישות המאפיינת רבים מקרב ניצולי השואה ובני משפחותיהם . לאו אטינגר , פרופסור לפסיכולוגיה באוניברסיטת אוסלו ובעצמו ניצול אושוויץ , הסיק ממחקריו כי אסירי המחנות לשעבר ניחנו ברגישות גבוהה במיוחד לזולת ובכושר אמפתיה לא רגיל ' . רבים מבניהם של הניצולים שמו להם למטרה לקדם את "תיקון העולם" — עד כמה שהדבר ניתן — ובחרו להתמחות במקצועות שהסעד לזולת הוא עיקרם . כך למשל רבים מקרב בני " הדור השני" לשואה בחרו להיות מורים , מטפלים , פסיכולוגים , פסיכיאטרים 2 ועובדים סוציאליים . בעמודים הבאים יובאו קווים לדמותם של האנשים אשר הצליחו להרחיב את דאגתם ואת חמלתם אל מעבר למחסומי הגבול של מינם , ולהחילן על מי שכונו בפי הנרי שפירא — בעצמו ניצול שואה הפועל למען בעלי החיים — "חסרי המגן שבכל קרבנות העולם . " להילחם בעיוות נפשי אנה מולר נזכרת כיצד נהגה ביל...
אל הספר