כיצד מתכוננים למפגש תיאופני במקרא ? האם קיימים דפוסי התנהגות קדימיים קבועים למפגש עם ה , ' עדיפות לנסיבות ולמקומות מסוימים בחיי גיבור העלילה ? בעוד שהמקרא מספק מידע מצומצם למדי , בחינה של קביעת הסצנה , שהיא השלב הראשון בסיפור התיאופני , מספקת כמה רמזים חשובים , המסייעים בפענוח ההתרחשות . המאפיין הבולט בסיפורים הוא הפרדת הגיבור מבני אנוש אחרים טרם התרחשות החוויה התיאופנית . בהתחשב באחרות המוחלטת של ה' במקרא , אל ייפלא אם קיים ניגוד בין נוכחות אנושית ובין הופעת האל . בטקסטים הבאים , הגיבור מוצא עצמו באחת , לגמרי לבדו . אך האם הוא מרחיק עצמו מבני אדם כדי להתבודד או כדי להתקרב לה ? ' האם התרחקות זו מונעת מהרצון לברוח או מהשאיפה להתקרב לה , ' והאם ההכנות למפגש נערכות במודע או שלא במודע ? לעתים קרובות הגיבור אינו מודע למפגש הקרב , והפרדתו מן הסביבה נובעת ממניע ארצי יותר . במקרים מסוימים ניתן להצביע על בריחה מדיכוי אנושי , כמו בסיפור הגר , שברחה מפני שרי גבירתה ( בר' ט " ז . ( אצל הגר אין הכנה לתיאופניה ואין רמז לכך שבריחתה תוביל למפגש עם מלאך ה . ' זאת ועוד , התיאופניה לא באה לתמוך בבריחתה ,...
אל הספר