אופיו ומדיניותו של קונסטאנטינוס; חוקיו בענייני היהודים

קונסטאנטינום קיסר הוא אחד האישים המכריעים שבהיסטוריה , ולכן מחולקות עליו הדעות עד היום הזה . יש סוברים שהיד . קודם כול מדינאי ונטול כל רגש דתי , ולפי דעה זו בחר בנצרות רק בשביל לרכוש את תמיכת מנגנונה האדיר של הכנסייה . השקפה זו נובעת מהלך הרוח הראציונאליסטי של המאות י '' ח וי"ט : ההיסטוריונים ייחסו אז את השקפותיהם הם לבני המאה הרביעית . אך האמת היא ההפך מזהי:- קונסטאנטינום היה מאמין כשאר כל בני דורו , באותו אופי ובאותו אורח ; באמונתו לא היה מקום רב ליסודות המוסריים והדתיים של הנצרות , אך היה בה מן הביטחון בכוחו של האל הנוצרי . אל זה הנחיל לו הצלחה בכל מעשיו בעולם הזה , והוא שיצילו בעולם הבא . בחייו הפרטיים ובהנהלת ענייני המדינה לא רצה קונסטאנטינוס להיות קשור בדרישות המוסר הדתי , ולכן לא קיבל את הטבילה אלא על סף המוות . בזה העיד על היסוד המאגי של אמונתו , שהיתה מבוססת על ביטחון בסמלים ובנוסחאות . מקורות אמונתו היו : ראשית , הידיעה על מותו של הקיסר גאלריוס , שליט המזרח בשנים 311—305 וצורר קנאי של הנוצרים , שמת מתוך עינויים קשים , ושנית , זכה קונסטאנטינוס לחזון , שחזר . בדרכו לרומא לקראת ...  אל הספר