גם בשעת הניצחון המתקרב ובא עוד היו נוצרים רבים שואלים את עצמם : הואיל ואלוהים מברך כל כך את מלאכתם של המנצרים בקרב הגויים , מפני מה הוא מקשה כל כך את לב היהודים עצמם ביחס ל'בשורת האמת' ? והפיתרון שניתן לשאלה זו היה , כי תופעה חשובה זו של התנצרות היהודים יעודה בכוונת ההשגחה ליום הגדול לעתיד לבוא . והרי אין יום אדיר ונורא מן היום שבו ישוב ישו ויתגלה עלי אדמות , הוא יום הדין הגדול . וליום זה ציפו בכל שעה במאות הראשונות של הנצרות . דעה זו נשתרשה כבר בימיו של יוםטינוס מניאפוליס : היא סייעה לשמירת היהדות בימי השלטון הנוצרי , הואיל ולפיה היה בכוונת אלוהים להשאיר את היהודים בחיים עד היום ההוא . היו רק חילוקי דעות בדבר , אם כל היהודים יתנצרו או רק שארית מהם , בהתאם לשתי הדעות של פאולוס עצמו . אך הואיל והנוצרים לא ידעו מי מן היהודים יתנצר אז ומי לא , היו חייבים לשמור לפי שעד . על כולם . ולא זו בלבד , אלא ייתכן אפילו שהתנצרותם של היהודים היתה מחישה את בוא היום ההוא . אולם מאחר שכל אדם מקווה להגיע לגן עדן לאחר מותו , אבל אינו בהול ולהוט לקרב את היום הזה — נתקררה גם במקצת דעתם של השואפים להפיץ את ה...
אל הספר