בדיאגראמות , המלמתת על תהליך התנוונותו של היישוב בתקופה הנידונה כאן , בולטות ארבע נקודות משבר . בכל דור ודור שבא מיד לאחר מיפנה לרעהמרגישים בהחשת קצב הירידה . שלוש מן הנקודות הללו קשורות בעובדות ההיסטוריות הידועות היטב' דהיינו : מלחמת אספםיינוס , מלחמת בר כוכבא , מרד גאלוס . אולם בין נקודת המשבר השניה ובין הרביעית חלה ירידה ניכרת למדי ( בעיקר בגליל , ( שאין לזוקפה על חשבון התקוממות או מלחמה . התקופה שבין ביטול גזירות אדריינוס ובין עלייתו של קונסטאנטינום קיסר — היא תקופת פיוס והשלמה בין הרומאים והיהודים ( עיין בפרק השני . ( מניין אפוא ירידה ניכרת כל כך במספר היישובים היהודיים ? סיבת הירידה לא היתה נעוצה בתנאים מיוחדים לארץ ישראל , למשל , בשיבוש היחסים שבין השלטון והאוכלוסיה , אלא במשבר מדיני כלכלי כללי שעבר על כל האימפריום הרומאי בשנים , 294—181 ממות מארקוס אברליוס עד עליית דיוקלטיינוס קיסר . משבר זה בישר את סוף תקופת ימי הקדם וראשית ימי הביניים . בסופו התקיימה למראית עין המדינה הרומאית בצורתה החיצונית הקודמת , אך בינתיים חלו שינויים יסודיים במיבנה שלה . שינויים אלה ניכרים בכל תופעות הח...
אל הספר