2. זיף.
מתוך:
אנציקלופדיה מקראית : אוצר הידיעות של המקרא ותקופתו - ב : ב - זתר
>
ב ב־-זתר
>
אות זין
— יישוב בנגב ( יהר טו'כד . ( ייתכן שאינו אלא חווה או מחנה חנייה של אנשי זיף , שרעו את הצאן ב מדבריות הנגב , ולפיכך נקרא על שם עירם . יש מזהים יישוב זה עם א ויפה 'י , דרומית מערבית מממשית : - ( כרנב : \ \ . ( ,, ABEL , GP 2 , 490 ב מ
אל הספר