השגחה (עליונה).

— אין לשון זה אלא תרגומה של 7 TQ 0 voia היוונית , הבאה כבר במשמעות זו בס' חכמת שלמה ( יד'ג t ועוד . ( לפי גזרתה עניין המלה היוונית עיון לטובת מישהו ! ואילו השגחה העברית' וגם providentia הלטינית , עניינן ההבטה 1 אבל כולן באות לציין את הפעילות המכוונת היוצאת מאת האלהים . המקרא משתמש בשורש פקד כשהוא מכוון לאלהים המיטיב לבריותיו ( בר' כא'א , ועוד ) והנפרע מהן ( שמ' כ , ה . ועוד ) , ואף שם הפועל פקודה בא במקרא במשמעות זו ( איוב י , ב 1 יש' י , יג 1 ועוד . ( האמונה בהשגחה נמצאת גם בדתות האליליות . האלים המיוחדים עוזרים לעמיהם ולידידיהם , ונפרעים מן הפושעים . במקרא תפסה אמונה זו מקום חשוב הרבה יותר' על פי מושג האל הכל יכול שופט כל הארץ . בבהירות יתרה ניכרת יד האלהים לפי המקרא : א ) במאורעות מפתיעים . אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה — מאת ה' היתה זאת ( תה' קיח , כב ואילך , ( איכה ירדוף אחד אלף ... אם לא כי צורם מכרם ( דב' לב , ל — . ( ב ) במאורעות שיש בהם משום גילוי שכינה ( וע"ע התגלות אלהים : כבוד ה ; ' מלאך , מלאכים ) ובשליחת נביאים ( ע"ע נבואה — . ( ג ) במאורעות שהתנבאו עליהם אנשי האלהים ( כג...  אל הספר
מוסד ביאליק