הודיה.

— א ) משבט יהודה , אבי בני גרם' אשתמע ומעכה ( דה"א ד'יט — . ( ב ) לוי שעמד ליד עזרא להבין את העם את התורה באחד בחודש השביעי ובכ"ד בו ( נחמ' ח , ז ו ט , ה ;( אף הוא חתם על האמנה ( שם י , יא — . ( ג ד ) שני לויים מחותמי האמנה ( שם' פס' יד , יט . ( בשבעים , Qdovia או , 7 ( 501 > 10 או ; f oudaia השם נמצא אולי בכתובות יב : חגי בר הודיא . הוראת השם : הודה יה ! ונות פירש הוד יה , והוד הוא שם אל ונושא המשפט , ואין דבריו נראים ; ואולי אינו אלא הוךי = ) הוד שלי ) יה . קליץ , מחקרים ארצישראליים ב , ה , 20 ואילך -,194 , COWLEY , AP , Reg . S . V . ; NOTH , IPN , 18 , 146 , 194 א ( שם , ב , ( ומכלל דבריו של האלהים כאילו נשמעה הדרישה להרוג את בני שאול . יתר על כן הכתוב מדגיש את אפייה הדתי של הוקעה זו ואומר : ויוקיעום בהר לפני הי ( שם' ט . ( וכן היא גם דעת רוברטסון סמית , הרואה את עניין ההוקעה כעונש לשם כפרה על החטא . — דיסו ( Dussaud ) סבור ש ההוקעה היא קרבן אדם ממש , ואין דעתו נראית .  אל הספר
מוסד ביאליק