הדס, הדסים.

— הוא Myrtus communis ( באנגלית . ( Myrtle ביש' מא , יט . נזכר ההדס בתיאור הפלא שהמדבר החרב נהפך לארץ פורייה : אתן במדבר ארז שטה והדם ועץ שמן 1 ובייעור דומה לזה אומר הנביא ( שם נה'יג : ( תחת הנעצוץ יעלה ברוש ותחת הסרפד יעלה הדס . בזכ' א'ח ואילך מסופר על חזיון הנביא שראה איש רוכב על סוס אדום והוא עומד בין ההדסים ( השבעים גרסו שם כנראה ההרים או ההדורים במקום ההדסים . ( בנחמ' ח'טו' מסופר שכשעשו בני היישוב את הסוכות בחג הביאו לתכלית זו עלי זית ועלי עץ שמן ועלי הדם ועלי תמרים ועלי עץ עבות . לפי המסורת התלמודית אין עץ עבות שבוי' כג'מ , אלא ההדס ( בארמית אםא . ( ולפיכך בנחמ' ח'טו , המזכיר את ההדס ואת עץ עבות זה בצד זה , פירשו שההדס הוא הדם השיטה' לאמור הדס הבר שאינו כל כך עבות : הדס שיטה לסוכה ועץ עבות ללולב ( סוכה יב , א . ( בשופ' א'לה , במקום הר חרס גרסו השבעים הר הדס . ההדס הוא שיח ירוק עד . עליו קשים ומארבים או דמויי איזמל . הם ערוכים על הגבעול בקבוצות של שניים או שלושה , ולפעמים יותר . הם מפרישים שמן איתירי - הנותן לצמח את ריחו הטוב . פרחיו לבנים' והפרי הוא ענבה שחורה כחלחלה ,  אל הספר
מוסד ביאליק