דת.

—השם דת בא במקרא בספרי אסתר , דניאל ועזרא . הוא שאול מן הפרסית : , data שפירושו חוק , משפט , וכן הוא משמש בעברית במשמעות חוקי המלכות או פקודות המלך' וגם תקנות החלות על מישהו ( כדת הנשים , אם' ב , יב ) או על זמן מסוים ( כדת היום , שם ט , יג . ( עתים נלווה לשם דת השם דין , שם א , יג . בס' עזרא בא השם דת בתארו הרשמי של עזרא : ספר דתא די אלה שמיא ( שם ז'כא ) ו לפי שיידר פירושו כאן : מזכיר = ) שר ) החוק של אלהי השמים . בדנ' ו , ו , נאמר : בדת אלהה ! והוא הסימן הראשון שמצאנו במקורות הקדומים להסתעפות משמעותו של השם דת לאותה הוראה שהוא משמש בה היום . H . H . SCHAEDER , Esra dcr Schreiber , Tubingen 1930 , passim מ" פ  אל הספר