1. גשן.

— חבל מגוריהם של בני ישראל במצרים . ארץ גושן היתה אדמת מרעה , ברוכה בפוריותה ( בר' מו'לד ' ( והיא מתוארת בדברי פרעה במיטב ארץ מצרים ( בר' \ mrnt מלבד בני ישראל ישבו בה גם גרים אחרים ( שמ' יב , לח . ( המצרים שתיעבו כל רועה צאן ( בר' מו'לד ) לא ישבו בחבל ארץ זה' ולפיכך מינה פרעה נכרים על מרעה צאנו בארץ גושן ( בר' מז , ו . ( החוקרים הראשונים סבורים היו שהשם גושן הוא מצרי , אבל נתברר שהם טעו בפענוחם של סימנים היירוגליפיים מסוימים , ולאמיתו של דבר אין שם זה נזכר במקורות המצריים . לדעתו של אולברייט הוא שם כנעני בדומה לשמות מגדל ובעל צפון ( ע"ע . 2 גשן ) , והוא מציע לפרשו על פי השורש העברי גוש , במשמעות רגב אדמה , גבשושית עפר . בשבעים מתורגמת המלה גשנה ( בר' מו'כח ) , noh ? 'Hcwwv כלומר , אל עיר היתאוין , היא פיתום ( ע"ע פתם . ( היא כנראה תל א ךטאבה שבוואדי תמילאת , חבל ארץ פורה ועשיר מאוד , בייחוד בחלקו הצפוני . לזיהוי זה של ארץ גושן מסייע גם פפירוס אנסטאסי ו' מסוף ימי השושלת הי"ט' ' המספר שניתנה הרשות לשבטי נודדים מאדום לעבור את מבצר מרנפתח ת'כו אל ברכות פיתם ( פאתם ) בשביל שיפר נסו את עצמ...  אל הספר
מוסד ביאליק