— לפי תורת ישראל רשאי אדם לגרש את אשתו אם מצא בה ערוות דבר- הדינים המפורטים השיי כים לעניין הגירושין לא באו בתורה שבכתב , אלא נאמרו בספרות חז"ל . אף כל עצמו של עניין הגירושין לא נאמר במקרא אלא אגב האיסור של החזרת גרושתו לאחר שנישאה לאיש * חר ונתגרשה או נתאלמנה ממנו . שכן הוא אומר ( דבי כד , א ד : ( כי יקח איש אשה ובעלה , והיה אם לא תמצא הן בעיניו כי מצא בד . ערות דבר , וכתב לה ספר כריתות ונתן בידה ושלחה מביתו , ויצאה מביתו והלכה והיתד . לאיש אחר , ושנאה האיש האחרון וכתב לד . ספר כריתות ונתן בידר . ושלחה מביתו , או כי ימות האיש האחרון אשר לקחה לו לאשר ' . לא יוכל בעלה הראשון אשר שלחה לשוב לקחתה להיות לו לאשר .. מכתוב זד . איו למדים שהגירושין היו נעשים בשטר , וששטר הגירושין היה נקרא בשם ספר כריתות . רמז לגירושין ולאיסור החזרת גרושתו אנו מוצאים גם ביר' ג , א . ושמו של שטר הגירושין נזכר גם ביש' נ . א ( אי זה ספר כריתות אמכם אשר שלחתיה ) וביר' ג , ח ( ואתן את ספר כריתותיה אליה . ( מסתבר שכבר היתה בתקופת המקרא נוסחה קבועה לשטר הגירושין , אבל אין אנו מוצאים במקרא אלא רישומים קלים של נוסחה זו...
אל הספר