גר.

— [ א ] השורש גור במקרא משמעותו ישב מחוץ לארץ המולדת . הואיל וההגירה מארץ לארץ עתים היא באה נ חמת צרה כלכלית או מדינית , יש ונטפלת לו למשמעותו של שורש זה תוספת גוון של בקשת מחיה או מקלט בארץ אחרת ( בר' יב'ין רות א'א ; שופ'יז'ח ! מל"ב ח'א 1 יר' מב' יז , כב ; ועוד במקראות כגון תה' טו , א [ מי יגור באהלך ] ו םא , ה [ אגורה באהלר עולמים ' [ אפשר נסתעפה משמעותו לעניין בקשת חסות במקדש . ( אף משמש שורש זה בטעם משפטי ציבורי ומורה על מעמדו של בן עם אחר היושב בתוך עם הארץ ( ברי כא'כג , ( וגם על מעמדו של בן שבט משבטי ישראל היושב מחוץ לשבטו ( דה"ב טו'ט , ( ואפילו על מעמדם של בני מקום אחד שנשתקעו בתור האוכלוסייה של מקום אחר ( שמ"ב ד , ג . ( השם גר שנגזר משורש זה ספק אם הוא משמש לשון קבועה במקרא שנתייחדה לה משמעות אחת ומסוימת . אדרבה' הוא יוצא לכמה וכמה גוונים' הכל לפי עניינו של הכתוב שהוא בא שם , ונראה שאין בו אלא טעם אחד של קבע , שהוא מורה על מי שאינו מגזע ישראלי טהור ומעמדו שונה  אל הספר
מוסד ביאליק