גלב.

— ביח' ה'א' כתוב : ואתה בן אדם קח לך חרב חדה , תער הגלבים תקחנה לך , והעברת על ראשך ועל זקנך . מתוך השוואה לשאר הלשונות השמיות ברור הדבר , שפירוש המלה גלבים הוא ספרים , וכר הבינו כבר המתרגמים הקדומים ( שבעים' ת"י , פש . ( ' אין סמוכים לפירושו של רש"י , האומר שהכוונה היא לרצענים . כנראה המלה שאולה מן האכדית' שבה נמצא גם הפועל r \ r \ X , \ gullubu גזז , גילח , וגם שם העצם , gaMbu ספר בכלל , וגם במיוחד פקיד ציבורי , שתפקידו ליתן סימן בעבדים על ידי גילוח שערם . מן האכדית עבר השורש גלב אל הלשונות הארמיות ( בארמית יהודית בא הפועל בהוראת סיפר' גילח , וגם השמות גלבא . T T : תער , וגל ; א , מפר ! וכן בסורית גלבא — תער , ( ואל הלשונות הכנעניות . בכתובת פיניקית מכתי ( היא לרנקה שבאי קיפ רוס , ( שנרשם בה תקציב פקידי המקדש ש ^ עשתרת במקום זה , נזכרת בין השאר משכורת הגלבים ( גלבם , ( ובכמה כתו בות פוניות מקרת חדשת נקראו אנשים בתואר גלב האלים ( גלב אלם . ( מכאן , שהיה לגלבים אלו תפקיד בקודש' אולם אין אנו יודעים בדיוק , מה טיבו של תפקיד זה . א . גייגר , תוספת ערוך השלם , ערך גלבא ; סלושץ , אוצר , ,...  אל הספר