גי בן־הנם, גיא בן־הנם.

- גיא בסביבות ירושלים , הנקרא בשם זה ביהו' טו . ח ! יח . טז j מל"ב כג'י- לפי הקרי ; יר' ז , לא , לב ; יט . ב , ו ; לב . לה t דה"ב כח'ג ; לג , ו 1 גם גיא הנם ( נדומ' יא , ל , ( גי הנם ( יהו טו . ח ! יח'טז ) או גי בני הנם ( מל"ב כג , י , לפי הכתיב , ( ואולי גם הגיא סתם ( ירי ב'כג . ( במקומות האמורים שבם' יהושע נזכר גיא זה כנקודת גבול בין יהודה ובנימין ; מעין רוגל עלה הגבול גיא בן הבום אל כתף היבוסי מנגב' ועלה משם אל ראש ההר אשר על פני גי הבום ימה אשר בקצה עמק רפאים צפונה ( יהו' טו , ח t והשווה שם יח'טז . ( סימנים אלה מתבארים לאור הזיהוי של עין רוגל ( ע"ע ) עם ליר איוב ושל גיא בן הבום עם ואדי א רבאגה , המשתרע ועולה מערבית לעין רוגל ומזרחית לאל תלביה אשר בצפון עמק רפאים ( ע"ע . ( תחילת הגיא מצד מזרח היא בקצה המערבי של מכתש םלואן ( השלוח ) 1 משם עולה הגיא בראשונה מערבה , אחר כך צפונה מערבה עד לךלת א סלטאן . גם בימי הבית השני נזכר הגיא כגבול הצפוני של יהודה ( נחמ' יא , ל . ( בגיא זה , במקום המכונה בשם תפת ; ע"ע ) היתה נהוגה העברת הבנים למלך עד שתיקן יאשיהו את תיקוניו ( עי' בכתובים הנ"ל שבמ...  אל הספר
מוסד ביאליק