גדי בחלב אמו.

— שלוש פעמים כתוב בתורה : לא תבשל גדי בחלב אמו ! פעמיים אגב מצוות הבאת הביכורים לבית המקדש ( שמ' כג'יט ו שם לדגו , ( ופעם בסוף הפרשה המונה את המאכלות האסורים ( דב' יד . כא . ( בי"ת השימוש שבמלה בחלב פירושה בלי ספק : בתוך' עם . כדוגמת הכתוב : ובשל מבושל במים ( שמ' c : re ואילו פירושו של פילון ( שהסכימו לו לותר ואחריו מפרשים אחדים במאה הי"ט , ( שלפיו הכוונה לאיסור שחיטת הגדי כל זמן שהוא יונק מחלב אמו , אינו הולם את לשון הכתוב . המסורת התלמודית הרחיבה את האיסור על אכילת כל בשר בחלב ( חול' קיג , א _ קטז , א ) ; ואת דבר הישנותו בשלושה פסוקים פירשה כך : אחד לאיסור אכילה ואחד לאיסור הנאה ואחד לאיסור בישול ( שם קטו'ב . ( וברוח זו כבר תרגמו את הכתוב ( שמ' כג , יט ) גם ת"א : לא תיכלון בשר בחלב , וגם ת"יא : לית אתון רשאין לא למבשלא ולא למיכול בשר וחלב מערבין ! וכיוצא בזה בשאר המקראות . בוודאי אף לפי הפשט איסור אכילה במשמע , שבדרך כלל אין בישול אלא לשם אכילה , וסמיכותו של האיסור לפרשת מאבלות אסורים בדבי יד'כא , אף היא מו כיחה כן . אבל הלשון לא תבשל מוכיח שדווקא לבישול נודעת חשיבות מיוחדת : כנראה ...  אל הספר
מוסד ביאליק