בשמים.

—שם זה ביחיד ( בשם , I ffi בשם ) בא במקרא בהוראות שונות : ( 1 ) ריח טוב הנודף מצמחים או מסממנים ( 2 ) 1 תוצרת מלאכותית , בצורת שמן או משחה או אבקה , שנעשתה במיוחד לשם הנאה בריחה הטוב ו ( 3 ) צמח מסוים הנקרא כך על שום ריחו הטוב . על צמח זה ע"ע בקזם . כאן ידובר על ההוראה השנייה בלבד . במקרא נזכרים כמה צמחים , שהיו מתקינים בשמים מפרחיהם'פירותיהם או עליהם או קליפתם או מהעורף הנוטף מהם , ואלה הם ( על כל אחד מהם ע"ע : ( אהלות ( שה"ש ד'יד ו תה' מה , ט ) ן בשם ( שה"ש ה , א ) ; חלבנה ( שמ' ל , לד !( כופר ( שה"ש א'ידן ד \ ג ) 1 כרכום ( שה"ש היד ) ; לבונה ( שמ' ל'לד t שה"ש ג , ו ; ד , ו , יד ) t לוט ( בר' לז , כה 1 מג'יא ;( מור ( שה"ש א , יג ; ג , ו , ? ד , ו \ ד ? , ה , א , ה , יג / תה' מה , ט : ועוד ) , נטף ( שמ' ל , לד ;( נכאת ( בר' לז , כה ; מג'יא ) 1 נרד ( שה"ש א'יב ; ד-יג'יד ;( צרי ( בר' לג'כה ; מג , ו ; יר' ח'כב ו מו'א , ועוד ) ו קדה ( שמ' ל , כד ) ? קנה ( שה"ש ד , יד , ( או קנה בשם ( שמ' ל , כג , ( או קנה הטוב ( יר' ו , כ ;( קנמון ( שם , שם , ועוד ) < קציעה ( תה' מה , ט ) ו שחלת ( שמ' ל ,...  אל הספר
מוסד ביאליק