ברותה, ברתי.

— אחת מערי ארם צובא . אחר נצחונו על צבא הדדעזר ליד חילם ( שמ"ב י , טז ) כבש המלך דויד את בטח ( צ"ל טבח ) ואת ברותי ( בדה"א יח , : r טבחת וכון ) ולקח משם נחושת הרבה מאוד ( שמ"ב 1 : 0 בתיאור גבולות ארץ ישראל הצפוניים שבס' יחזקאל נזכרת ( יחי מז'טו ) בדותה , בין לבוא , צדד וחמת ובין סבר ים . הנתונים שבמקרא אינם מספיקים כדי קביעת מקומה של עיר זו בווד אות , אבל מסתבר שיש לחפשה בבקעת הלבנון . מקובל זיהויה עם בריתאן , לרגלי השריון , דרומה מבעלבך , ואילו אליגר הציע את אל-ע'נטר או חוארין או מהין . ייבין מניח , שכנראה נזכר המקום גם ברשימת הערים שכבש תחותימס דשלישי בארץ ישראל ובסוריה בימי מסעו הראשון ( מם' . ( 19 ב . מייזלר , ידיעות יב ( ר . ש"ו ; 96 ' ( ש . ייבין' ארץ ישראל ב ( תשי"ג , ( 32 ואילך ; . International Congress of Orientalists YEIVIN , JEA 36 ( 1950 ) , 53 ; idem , Proceedings of the XXIInd ABEL , GP 2 , 7 , 264 ; K . ELLIGER , PJB 32 ( 1936 ) , 69 s . ; S ( עומד להתפרסם ) מא"י  אל הספר
מוסד ביאליק