בראיה.

—אחד מראשי האבות של שבט בנימין , שנתיישבו בירושלים בימי דויד ( דה"א ח , כא . ( נוסחאות אחרות בכתבי יד : בריה , T T בראי , - T בראיה . TT T פירוש השם ברור : הי ברא . והשווה השם בניה , בניהו . GUY , HPN , 287 ; NOTH , IPN , 171 נא  אל הספר