בצלאל.

— א ) בן אורי בן חור למטה יהודה , שלפי המסורת שבם' שמות ( לא , ב ן לה , ל 1 לו , א ) לז , א t לח , כב ) נתמנה לעשות את כל מלאכת המשכן ( ע"ע ) וכלי עבודת האלהים . לפי התיאור במקרא היה מלא רוח אלהים בחכמה בכל מלאכת מחשבת במתכת , באבן ובעץ , ואתו אהליאב ( ע' ע ) בן אחיסמך למטה דן' החרש ועושה מלאכת הרקמה . בצלאל עשה גם את מזבח הנחושת , שלפי המסורת המאוחרת ( דה"ב א'ה ו ) עמד עד ימי דויד לפני אוהל המועד בבמה הגדולה שבגבעון , וגם שלמה עוד הקריב עליו קרבנות . על ייחוסו של בצלאל נאמר שהוא ממשפחת חור למטה יהודה , וחור הוא לפי רשימות היחס שבספר דה"א בן כלב , שילדה לו אפרת ( ב , יט ' ( או בכור אפרתה אבי בית לחם 0 , ד . ( וע"ע אפרת . ב ) אחד משמונת בניו של פחת מואב בימי עזרא , והוא מבני הכהנים אשר הושיבו נשים נכריות ( עז' י , ל . ( פירושו של שם זה ( בשבעים : ( BeaehriX ברור : בצלו של אל , וטעמו מעין בקשה שמבקשים הורי הילד עליו שיזכה לחסות בצל האלהים ( השווה תה' צא , א : יושב בסתר עליון בצל שדי יתלונן . ( שמות דומים לזה נמצאים באכדית : אנ צל בל , כלומר בצל בל ; אנ צל-נבו , כלומר בצל נבו'  אל הספר
מוסד ביאליק