בעשא (בכתבי יד אחדים בעשא).

— בן אחיה לבית יששכר , מלר ישראל בסוף המאה הי' ובתחילת המאה הט' לפסה"נ . בימי המצור של נדב בן ירבעם מלך ישראל על גבתון אשר לפלשתים קשר עליו בעשא והרגו שם ומלך תחתיו והשמיד את כל בית ירבעם ( מל"א טו'כה ל . ( לאחר שקשר בעשא קשרי ברית עם בן הדד מלר ארם , עלה על יהודה , כבש את רמה , צפונית מירושלים , והתחיל לבצר אותה . אז שלח אםא שוחד רב אל בן הדד , וביקש ממנו שיפר את בריתו עם בעשא . בן הדד נענה לו , ושלח את צבאו לארץ נפתלי , ובזה הכריח את בעשא לעזוב את בסיסו ברמה ולחזור לתרצה עיר ממלכתו ( מלי'א טו'טז כב ו דה"ב טז'א ו . ( אין להניח שסיפח בן הדד את נפתלי לארם , אבל ייתכן שבעשא נהרג במלחמה זו ( ועי' להלן . ( לפי דעת אולברייט נקרעו מעל ישראל בימי בעשא הגולן והבשן , ועיקר ראייתו היא , שבימי אחאב עבר הגבול בין ישראל ובין ארם דרומית מאפק , שהוא פיק שבגולןהדרומי ( ע"ע אפק . ( אבל אין לנו ידיעות מפורשות , מתי נספחו אזורים אלה לארם . אחרי מות בעשא מלך על ישראל אלה בנו בתרצה . מבחינה דתית חורץ ספר מלכים משפט קשה על בעשא ( מל"א טו , לד , ( ומזכיר את דברי יהוא בן חנני הנביא , שהוכיח את בעשא על אשר הלך...  אל הספר
מוסד ביאליק