1. בלהה.

— שמה של השפחה שנתן לבן לרחל בתו עם נישואיה ליעקב ( בר' כט'כט , ( ורחל נתנה את בלהה שפחתה ליעקב כדי להיבנות ממנה ( לפי המנהג שהיה נפוץ במיסופוטמיה כעדותן של תעודות בוזו , ( והיא ילדה ליעקב את דן ואת נפתלי ( ברי ל'א ח ! לה'כה כו . ( בסיפור על מעשה ראובן ובלהה היא נקראת בשם פילגש יעקב ( בר' לה , כב . ( הוראת השם ( בשבעים ( BaXla אינה ידועה . נות הממיר אותו לשורש הערבי בלה ( 4 , ) ולא כיון לפירושו , שהוא ; ' היה תם או פתי ' עני בדעת . לפי מייזלר הוא קיצור של שם תיאופורי מורכב בשם אלהי שאול ומלך בלהות ( איוב יח , יד ; ואולם טור םיני מפרש בדרך אחרת את המלה בלהות בס' איוב . ( ואולי יש להקיש את השם בלהה לשמו של בלהן , אחד מבני שעיר החורי ( בר' לו'כז ' ( ואפשר ששניהם שמות הוריים . טורטשינר , איוב , ; 228 ש . ייבין , מערכות כד כה ( תש"ה System , 10 s ., 27 S . ; C H . GORDON , RB 44 ( 1935 ) , 35—36 P . HAUPT , ZAW 29 ( 1909 ) , 284 s . ; NOTH , IPN , 10 ; idem , ; 74 , ( ש '' ל  אל הספר
מוסד ביאליק