— הלשון בית הנשים באה במקרא במגילת אסתר בלבד : בשני מקראות היא משמשת שם הבית שקיבצו בו את הבתולות המיועדות למלך פרס ( אס יג , ( ובמקרא שלישי בא הדיבור על בית הנשים השני , ב'ג' שבו היו נתונות נשי המלך ופילגשיו ( שם , יד . ( משמרת בתי הנשים היתה בידי סריסים ( שם , שם ד'ח , ( שכן גברים זרים היו אסורים ליכנס שם . בנצינגר ביקש לדייק מדברי ספר חשמונאים ב ( ג \ ט ) רמז למציאותם של בתי נשים בישראל , ואין דבריו נראים , שהרי שם לא נאמר אלא דבר זה בלבד , שברגיל לא היו הבתולות יוצאות ובאות בקהל מחוץ לבתי אבותיהן . מן התקופה שקדמה לגלות בבל אין במקרא שום רמז למ ציאותם של בתי נשים מיוחדים בבית הישראלי , ואף לא בבתי המלכים ועשירי העם . וכן לא נמצא כל סימן לכך בשרידים הארכיאולוגיים שנגלו עד כה בשכבות השונות של היישובים הקודמים לתקופה הפרסית . רוב החוקרים שטיפלו בבעיה זו דרך אגב במחקריהם על הארכיאולוגיה המקראית הסיקו מס קנות על פי גזרות שוות מוטעות מן ההווה , ולא הביאו סמוכים לדבריהם , לא מן המקרא ולא מן הממצא הארכיאולוגי . בסמיכות לכך יש להבדיל בין בית נשים מסוגר ומובדל מן החוץ ( חרם הערבי , ( ובין ...
אל הספר