בחן.

— כתוב ביש' לב'יד : כי ארמון נטש , המון עיר עזב' עפל ובחן היה בעד מערות עד עולם וגו . ' נראה מתוך העניין שהשם בחן מורה על חלק מסוים מביצורי העיר' אבל קשה לקבוע בדיוק חלק זה מהו . גם התרגומים העתיקים לא עמדו על הוראתו המיוחדת של המונח . רוב המפרשים סוברים שהוא מורה על מגדל שומרים ( בוחנים' צופים , ( וע"ע עפל . השם בח'ן נמצא גם במצרית ( ואין להכריע אם בא מן המצרית לכנענית או להיפך 1 ובח'נת במצרית כירושו השער המבוצר , הבנוי בשיפוע' במבוא מקדש או מבצר ( ע"ע בניה . ציור . ( 75 מכאן שגם בחן העברי מכוון כנראה למגדל השער המבוצר בחומת העיר או במצודה הפנימית . ביש' כג'יג , כתוב : הקימו בחוניו ( כתיב בחיניו ) עוררו ארמנותיה שמה למפלה ; מסתבר איפוא כי היה זה מגדל מצור , מעין אלה הנראים בתבליטים אשוריים ( ע"ע מצור . ( ביר' ו'כז , כתוב 1 בחון נתתיך בעמי מבצר וגו , ' וכנראה הכוונה לדמות את הנביא למגדל צופים , שהרי הוא צופה לבית ישראל , ועליו להיות חזק כמבצר ( השווה יר' א , יח . ( אחרים מפרשים שם את המלה בחון בהוראת צורף מתכות , ולפי זה המלה מבצר בהמשך הפסוק רומזת להוראה אחרת של המלים משורש בחן .  אל הספר
מוסד ביאליק