אשרה.

— מלה זו באה במקרא בשתי הוראות שונות : א ) כשם אלה מתוך הפנתיאון הכנעני ( את'רת בכתבי אוגרית . ( מסופר על מעכה אמו של אםא מלך יהודה שעשתה מפלצת ( ע"ע ) לאשרה , ומפני זה הסיר אותה אסא מגבירה ( מל"א טו'יג ; דה"ב טו'טז . ( ארבע מאות נביאי האשרה וארבע מאות נביאי הבעל היו מאוכלי שולחן איזבל , אשת אחאב מלך ישראל , והשתתפו במבחן שהכין אליהו על הר הכרמל ( מל"א יח'יט . ( מנשה מלך יהודה שם פסל האשרה בבית המקדש ( מל"ב כא , ז . ( יאשיהו הוציא אותו ושרף אותו בנחל קדרון ( שם כג'ו , ( וכן הוציא מבית המקדש את כל הכלים הנועדים לפולחנה של האשרה ושרף אותם בנחל קדרון ( שם פס' ד , ( ויתץ את בתי הקדשים אשר בבית ה , ' אשר הנשים אורגות שם בתים ! לאשרה ( שם פם'ז . ( הריבוי , אשרים או אשרות , מורה על האלות בכלל ( שופ' ג , ז ; דה"ב לג , ג ; לד'ז ;( ולפעמים אולי על האלים ועל האלות יחד ( דה"ב יט , ג , נדיח . ( בדה"ב לג'ז'טו , כתוב סמל במקום שם אשרה אשר במל"ב , ועל זה ע"ע סמל . — במכתבי אל עמארנה נזכר מלך ארץ האמורי בשם עבד אשרת או עבד אשרת , כלומר עבד אשרה- באחד ממכתבי תענך קראו חוקרים רבים אבן אשרת ( אצבע אשרה , ...  אל הספר
מוסד ביאליק