ארנבת.

— חיה קטנה ממערכת המכרסמים , טמאה ואסורה באכילה ( וי' יא , ו , דב' יד , ז . ( בשבעים : f iaovnovq כלומר שעירת הרגלים , י בוולג lepus : ' ( הוא hare באנגלית . ( לפי חז"ל כתבו ע"ב הזקנים בתרגומם היווני צעירת רגלים במקום ארנבת , מפני שאשתו ( או אמו ) של תלמי ארנבת שמה , ( Xaycog שלא יאמר שחקו בי היהודים והטילו את שם אשתי בתורה , והמלה צעירה שבמקורות פירושה כנראה שעירה . בפש' ' בתרגומים הארמיים ובתרגומו של רם"ג : ארנבא , ארנב , י ע . ^ קיבתה של הארנבת אינה עשויה חלקים חלקים בקיבתם של מעלי הגרה , ונראה שהתורה מנתה אותה עם מעלי הגרה על פי הסימן החיצוני בלבד : כשהיא אוכלת מניעה היא את הלסת התחתונה מימין לשמאל , ואף היא מניעה תמיד את שפתה העליונה המנופחת , וכל זה נראה כמעשה העלאת גרה . בארץ ישראל מצויים ארבעה מיני ארנבות . הגדולה שבהן , היא הארנבת הסורית ( המגיעה עד 47 ם"מ בארכה , ( שכיחה בייחוד באיזור החוף , במקומות יישוב שמצויים בהם עצים . דרכה להזיק לחקלאות' מכיון שהיא ניזונית מירקות ופירות , ובשעת הדחק גם מקליפת עצים . שאר שלושת המינים נמצאים בדרום ובערבת הירדן . רבים חשבו שהמלה האוגריתית ...  אל הספר
מוסד ביאליק