אנפה.

— עוף טמא אסור באכילה , הוא ובני מינו ( וי' יא , יט , דב'יד'יח . ( בשבעים : ; xaQadQ > . 6 ? בוולג ; radrius cha- : ' בפש' 1 אנפא : בתרגומים הארמיים : איבו , דייתא אוכמתא , אבניתא . בתלמוד ( חול' סג , א : ( האנפה זו דיה רגזנית , למה נקרא שמה אנפה 1 שמנאפת ( מאנפת' רוגזת ) עם חברותיה . על פי דרש זה אמרו לזהות את האנפה בעופות שונים שנראו כרגזנים , וביניהם גם עופות שאינם מצויים בארץ ישראל ובסביבותיה . רם"ג תרגם : בבגא ( נ - ^ י'י דררה , . ( parrot נעשו גם נםיונות זיהוי אחרים : ibis religiosa על פי איבו שבת"א ( עוף זה היה נערץ במצרים ;( חסידה שחורה ( Gconia nigra ) על פי דייתא אוכמתא שבת"י ; עורב , דו כיפת , ועוד . רש"י פירש : הירון' . heron החררה מסמיכה את האנפה למינה אל החסידה , ומכאן הסיקו רבים כדעת רש"י , שהכוונה למשפחת , Ardeidae שבני מיניה דומים לפי צורתם לבני משפחת החסידות . ממשפחת האנפות מצויים בארץ  אל הספר