— טענת אונס היא הטענה שיכול אדם לטעון כדי להיפטר מן האחריות על מעשה שעשה או על דבר שהיה עליו לעשות ולא עשה : כוח שלמעלה ממנו כפה אותו שיהיה עושה את מעשהו או עיכב בידו . אמנם המונח אנס לא בא במק רא , והשורש אנס בא רק במשמעות לא משפטית ( אס' א'ח ; דנ' ד , ו ; כן בן סירא לא'כה , מקביל לו בכתובות ארמיות השורש הנם , ומזה לדעת טורטשינר הנסה באיוב ד , ב . ( אבל עצם המושג עולה בבהירות בחוק המקראי , בשני עניינים שונים . והם : א ) בפרשת שומרים כתוב ( שמ' כב'ט יב : ( כי יתן איש אל רעהו חמור או שור או שה וכל בהמה לשמור ומת או נשבר או נשבה אין רואה , שבועת ה' תהיה בין שניהם אם לא שלח ידו במלאכת רעהו ולקח בעליו , ולא ישלם , ואם גנוב יגנב מעמו ישלם לבעליו , אם טרוף יטרף , יביאהו עד , הטרפה לא ישלם . מכאן , שהשומרים פטורים מן האונםין וחייבים רק בפשיעה ( כמו בגנבה . ( על השואל נאמר ( שם פס' יג : ( וכי ישאל איש מעם רעהו ונשבר או מת , בעליו אין עמו , שלם ישלם . הרי שהשואל חייב גם באונסין , אם אין עמו בעל הדבר השאול . הבחנה בין אונסין ובין פשיעה מצויה גם בחוקים של יתר עמי המזרח הקדמון ( למשל בחוקי ח'מורב...
אל הספר