—שם נגזר מן השורש אמן , ופירושו : הבטחה . בהוראת הבטחה סתם נמצאת מלה זו בנחמ' יא , כג . למעלה באותו הספר ( י , א ) מורה היא על מעשה חשוב בתולדות עם יהודה אחר שיבת ציון . אמנה זו , שעליה מדובר בנחמ'י ' ' היתה כתב התחייבות , מעין ספר ברית , שחתמו עליו באי כוחם של כל המעמדות ; כהנים לויים וישראלים . כנראה היתה צורתו של כתב זה צורת שטר , ועליו היו חתומים שמות בתי האבות ; עשרים ואחד מן הכהנים , שבעה עשר מן הלויים ( שניים נמנו פעמיים , ( ארבעים ואר - בעה מישראל ( שניים נמנו פעמיים , ( ובראשם באו , "על החתומים" נחמיה בן הכליה וצדקיד ! . בסך הכל : שמונים ' וארבעה ( בפש'נוםף השם שפטיה , וגם שמות אחרים באו שם בשינויים , ועל כולם : נחמיה הזקן בן חנניה , ראש הכהנים וזרחיה . ( החותמים על האמנה התחייבו באלה ובשבועה לקיים תורת משה בכלל , ולשמור על ארבעה דברים בפרט , והם : א ) איסור החיתון בעמי הארץ ! ב ) איסור מקח וממכר בשבת , ג ) שמיטת קרקעות וכספים בשביעית ! ד ) תקנות לקיום המקדש ומשרתיו ( תרומת שלישית השקל , קרבן העצים , ביכורים , בכורות , חלה , תרומה ומעשרות . ( הרי שהאמנה מכילה מצוות מן התורה ומ...
אל הספר