איזבל.

—אשתו של אחאב מלך ישראל , וכנראה אמם של אחזיהו ויהורם בני אחאב שמלכו אחריו , ושל עתליהו אשת יהורם מלך יהודה ( מל"ב ח , יח , כז , שם בפס' כו : עתליהו בת עמרי , כלומר מבית עמרי . ( איזבל היתד . בתו של אתבעל מלך צידונים ( מל"א טז , לא ! מלך צידונים הוא תארם הרשמי של מלכי צור . ( ממקורות המקרא אפשר להסיק , שנישואי איזבל לאחאב נערכו לפני מותו של עמרי , אולי בהיות אחאב מושל בפועל בימים האחרונים של מלכות עמרי ( ע"ע אחאב ; כרונולוגיה . ( התחתנות שני בתי המלוכה היה בה כדי להדק את הקשרים ביניהם , והיא שהביאה לידי השפעה צורית גדולה בחייה של מלכות ישראל . בתמורה זו רבה היתה ידה של איזבל' אשר . תקיפה ורבת פעלים . מזגה האמיץ וחינוכה כבת מלך צור וכוהנת ( במ " ב ט'כב מדובר על כשפיה הרבים ) סייעו אותה לרכוש לעצמה מעמד תקיף ורב השפעה בחצר המלך ובהנהגת המדינה . עם בואה לשומרון בנה אחאב את בית הבעל' הקים בו מזבח לבעל , עשה את האשרה ( מל"א טז'לב לג ; מל"ב י , כא , ( וכפי הנראה הקים במקדש זה גם את מצבת הבעל ( מל"ב ג , ב . ( עם תיקונו של פולחן הבעל הצורי , כלומר מלקרת , והאשרה הצורית ( היא את'רת צרם של כתבי ...  אל הספר
מוסד ביאליק