אטים.

— כתוב ביש' יט'ג : ודרשו אל האלילים ואל האטים ואל האובות ואל הידעונים . כבר בתקופה הקדומה ניתנו שני פירושים שונים למלה אטים : א ) פסילים ( בשבעים : ; ayalfima וכיוצא בזה רש"י : אחד מן השמות של עבודה זרה ;( ב ) מכשפים ( ת"י , פש' וולג , ' ובן רד"ק . ( התיקונים של המפרשים האחרונים מיותרים , ואינם מניחים את הדעת . קרוב לאמת הוא פירושו של אבן ג'נאח , שהכוונה היא לבני אדם המשמיעים קולות דקים ממקומות נסתרים ומרמים שהם קולות המתים , כאשר עושים בעלי האוב . והרי הוא מקשר את המלה אטים אל המלה הערבית אטיט ( משורש יהו , שפירושה קול חרחור או נחרת גמלים . השם נמצא בכתבי אוגרית 11 AB ) א' ' שר ( 5 במשפט סתום מאד ובקשר למלה שרקם . קאסוטו , הסבור שהתקבולת ביש' יט'ג , מוכיחה שהפירוש הראשון , היינו פסילים' הוא הנכון' מפרש גם את המלה האוגריתית בהוראת פסילים . ואפשר שאף כאן הכוונה לרוחות של מתים ( ההומים ושורקים כדרך הנחשים , משום שאינם יכולים לדבר עוד כבני אדם , ( או למכשפים הדורשים אל המתים . ואם תקובל עלינו הנחה זו הרי המלה קרובה בהוראתה למלה האכדית בית אטי = ) שאול ) משורש אטו , היות חשוך' כהה' שחור . ...  אל הספר
מוסד ביאליק