אחיקם.

— בנו של שפן ואביו של גדליהו ; אחד משרי יהודה בימי יאשיהו , שנשלחו מטעם המלך אל חולדה הנביאה ( מל"ב כב'יב'יד ; דה"ב לד'כ . ( על השפעתו הגדולה של אחיקם גם בימיו של יהויקים מעידה העובדה , שעלה בידו להציל את ירמיהו ממוות , כשניבא על חורבן ירושלים ( ירי כו , כד . ( משפחתו של אחיקם נמנתה על המשפחות המיוחסות ביותר גרורותיה האחרונים של מלכות יהודה . היא היתה כנראה מתומכי המגמה הבבלית ( ע"ע גדליה ; יאזניה ; מעשיה ! שפן . ( בשבעים : avn . Ax ( e ) txa / u נמצא בתעודות אשוריות מתקופת בית םרגון בצורות אח'יקמ , אחייקמ . וכן נמצא השם אחיקם אח'קם בכתבי אוגרית . יש עוד שמות מורכבים ביסוד קם במקרא ( ע"ע אדניקם ; אליקים ; יהויקים ) ובתעודות פיניקיות ( אבקם . ( למוצאו : ש . ייבין , תרביץ יב ( תש"א . 255 , ( לשמ : גינזבורג , אוגרית , 16 ( 1941 ) , 473 RA 6 e ser . 15—16 ( 1940 ) , 30 , 34 ; U . CASSUTO , Orientalia TALLQVIST , APN , 16 a ; GORDON , UG , 41 ; CH . VIROLLEAUD , ; 96 א ,, מ  אל הספר
מוסד ביאליק