אזרח.

— מלה זו פירושה במקרא בן ישראל הטהור בייחוסו , ובמקום אחד ( תה' לז , לה ) פירושה לפי העניין צמח מושרש באדמה : ראיתי רשע עריץ ומתערה כאזרח רענן ; כנראה צמח הגפן טהורת הגזע , שכן תמונה זו משמשת תואר לעם טהור בייחוסו גם במקומות אחרים במקרא , כגון : שורק כלה זרע אמת ( יר' ב , כא . ( הבנה זו של אזרח בחינת שם צמח מתאשרת גם על ידי גזירת המלה : ברת השווה לה בצדק את הערבית , ^^ ' שמשמעותה בצורות שונות גם יין טהור , שאינו מהול במים , וגם בני העם הטהורים' בניגוד לזרים . באכדית מקביל לשורש זה שרח , במשמעות טהור וזורח , ואפשר שהביטוי גפן סורחת , בהוראת אזרח הגפן , בפי יחזקאל שישב בבבל , שאול מלשון זו ( יז , ו . ( אמנם השבעים מביאים במקום כאזרח רענן בתהילים תמונה אחרת' המצויה במקרא : , yJbQQvz TOV AifldvGv < bg nk כארזי הלבנון , אך תרגום חפשי זה אינו מסתבר כיסוד לקריאה : כארז , כדעת חוקרים אחדים . בשימושה כלפי בן ישראל' באה מלה זו במקרא רק ביחיד , ובדרך כלל בנוסחאות קצרות ( האזרח והגר , ויק' טז'כט ; יח ,  אל הספר
מוסד ביאליק