1. אהל.

— האהל הוא המושב הנוח ביותר לנודדים במדבר ( אהל רועי יש' לח'יב ;( הוא בית המדבר בית צר ' באכדית . והנודדים נקראים בשם שכוני באהלים ( שופ' ח , יא , והשווה בר' ד , כ ; כה'כז . ( בבר' ד , כ , נזכר יבל כאבי יושב אהל ומקנה , כלומר ; אביהם של יושבי אהלים ובעלי מקנה . בדה"ב יד'יד , אהלי מקנה הריהם כנראה אהלי בעלי מקנה . מלשון אהל השתלשל מצד אחד המונח הערבי י , > המשפחה היושבת באהל , ומצד שני המונח האכדי , alu עיר . הפועל אהל ( בר' יג'יב ) נגזר כנראה מן השם . השבעים מתרגמים על הרוב . oxtjvo >/ m , anrjvrj ' לאחר שהתיישבו בני ישראל בארץ והיו לעובדי אדמה גרו ברובם בבתים , חוץ מקבוצות מסוימות , כגון הרכבים ( ע"ע , ( שהמשיכו לשבת באהלים , וכן רועים נודדים אחרים ( השווה גם חבר הקיני ויעל אשתו , שופ' ד ה . ( אולם לא פסקו מלהשתמש בלשון אהל בהקבלה לבית בבחינת מקום מגורים ( מש' יד , יא , ועוד ועוד . ( וכך נשאר אף הביטוי הקבוע  אל הספר
מוסד ביאליק