; nux ; xdgvov ; walnut ; Juglans regia — בערבית yr כ . נזכר פעם אחת במקרא : אל גנת אגוז ירדתי ( שה"ש ו'יא . ( במשנה ובתלמוד נזכר הרבה פעמים . אם כי האגוז היה ידוע כבר במצרים הקדומה , בארץ ישראל כנראה לא היה * נפוץ בתקופת המקרא . אבל בתקופה שלאחר המקרא היה נפוץ מאוד ותפס מקום חשוב בכלכלה , וגם בהלכה ובאגדה . יוסף בן מתתיהו מדבר על האגוז בעמק גינוםר . מאמרים רבים בספרות חז"ל מעידים שמשתמשים היו באגוז למאכל , להכנת המרי צבע , לתפוקת שמן למאור ושמן למזון , להסקה , ועוד . כבימינו כן גם בימים ההם גידלו את האגוז בתוך גנים , יחד עם עצי פרי אחרים ( גפן , תאנה , רימון , ועוד . ( האגוז הוא עץ פרי גבה קומה ורחב נוף . עליו גדולים , ריחניים , ונושרים בימות החורף . פרחיו עולים באביב , ומאובקים על ידי הרוח . פירותיו כדוריים , ועשויים קליפה בשרנית , העוטפת את הגלעין . בתוך הגלעין נמצא זרע אחד . הזרע מכיל חמרי מזון חשובים , ובעיקר שמן , ( 68 % —58 % ) למאכל ולתעשייה . עצו משובח מאוד בחרושת . מולדת האגוז הן הארצות הממוזגות של אסיה התיכונה והקדמית . בימינו מגדלים אותו ברוב ארצות העולם . בארץ ישראל הוא נד...
אל הספר