1. אב.

—עי' אבות ובנים . ( אורקל או אורדליה . ( לפי מסורת חז"ל הכתוב אמור בטוען טענת גנב באבדה ונשבע , ואחר כך הוכח בעדים שהאבדה בידו ( ת"כ פ' כב ; ב"ק םג סה , רש"י , ועוד . ( יש מן החוקרים הסבורים , כי "האלהים" ירשיעון אהד מן הצדדים שבמשפט : את הנטען אם הוכח שפשע באבדה , או את הטוען אם נמצא שהעליל עלילת שקר , ואף הוא שניים ישלם . מקבילה למצווה זו מצאו בקובץ ח'מורבי , הקובע שאם יכחש השומר בפקדון והוכחה אשמתו , ישלם את הכפל , ואם נמצא שהטוען העליל ולא אבד לו מאומה , ישלם כפליים לנטען ( סעיפים . ( 126-124 בין הנפשות אשר מעלו מעל בה' מונה הכתוב בפרשת קרבן האשמות שבס' ויקרא גם את מי שמצא אבדה וכיחש בה ונשבע על שקר : והיה כי יחטא ואשם והשיב ... את האבדה אשר מצא ... ושלם אותו בראשו וחמישיתיו יוסף עליו , לאשר הוא לו יתננו ביום אשמתו , ואת אשמו יביא לה , ' וגו' ( וי' ה , כ כו . ( המדובר במוצא אבדה שכיחש בה ונשבע לשקר שאינה ברשותו , אולם אחר כך בא והודה באשמתו , והשיב את האבדה לבעליה . חוטא זה לא נידון כגנב לשלם כפל , כבפרשת השומרים ! עליו להוסיף על קרן האבדה ( ראש ) רק חומש , המגיע אף הוא לבעל האבדה ...  אל הספר
מוסד ביאליק