בלוך בחן את הקומוניזם והפשיזם כשתי אוטופיות פרומתאיות,- מרקוזה הסיק שפרומתאוס אולף בחברות חד ממדיות של קפיטליזם וקומוניזם ; חנה ארנדט ( 1975-1906 ) הוסיפה ותארה את פרומתאוס שהיה לפקיד , בורג קטן בביורוקרטיות טוטליטריות של הנאציזם והקומוניזם . בלוך ומרקוזה ניתחו מבפנים את הנאו מרקסיזם נוכח החברה הפוסט תעשייתית . ארנדט נבדלת מהם בהשקפת עולמה , אם כי אקלים הדעות שינקו ממנו משותף לשלושתם . ארנדט היתה " צופה משתתפת , " שמושא מחקרה וביקורתה הרדיקלית נבעו מהקשר אישי ומחוסר יכולתה לפתור את המתח בחייה ובכתביה בין התשוקה האינטלקטואלית לאובססיה האישית . האם היה זה מתח מפרה , או שמא מתח שעיקר כל ניסיון לרדת , למשל , לשורשי יחסו של מרטין היידגר , פילוסוף ומאהב , לתופעה הנאצית ? כך או כך , התהיות האלה אינן גורעות , ואולי אף מוסיפות למורכבות מחקרה של ארנדט על הגנאולוגיה של האלימות במאה העשרים . ארנדט נולדה בקניגסברג , עיר הולדתו של קאנט , ולמדה באוניברסיטאות העלית הגרמניות — מרבורג , פרייבורג והיידלברג — אצל שלושת הפילוסופים — אדמונד הוסרל , קארל יאספרס והיידגר . כיהודייה למשפחה מתבוללת חשה על בשרה ...
אל הספר