הרברט מרקוזה ( 1979- 1898 ) הצביע על אילופה של התשוקה הפרומתאית במחצית השנייה של המאה העשרים . מהפכנים ביקשו לשנות את העולם בדרכים שונות , העניין הוא לפרשו . האם היה מסכים מרקוזה להיפוך הזה של " התזה ה 11 על פויירבאך " מאת מרקס ? מרקוזה אכן סבר שפירוש נכון של המציאות החברתית הוא תנאי הכרחי לשינויו : האינטלקטואל קדם אצלו למהפכן , או במלים אחרות , הפרשנות הביקורתית היתה בידיו כלי מהפכני , והפרשנות הזאת הצביעה על פרומתאוס שבוית והיה לחלק בלתי נפרד של חברה חד ממדית . בטרם קנה את תהילתו כ " מרקס של הסטודנטים " בספרו האדם החד ממדי ( 1964 ) ובבריקדות של אוניברסיטאות ברקלי וברלין , כתב מרקוזה במאמרו " פילוסופיה ותאוריה ביקורתית " ( 1935 ) כך : " שינויו של המצב הקיים אינו כמובן עניינה של הפילוסופיה . הפילוסוף יכול ליטול חלק במאבקים החברתיים , כל עוד אין הוא 1 פילוסוף מקצועי . " מרקוזה כיוון כמובן לאינטלקטואלים דוגמת חברי אסכולת פרנקפורט . הם דגלו בתאוריה ביקורתית , שמטרתה לדבריו היא " , שחרור האנושות ( ה ) כורך אותה באמיתות ישנות מסוימות , שהיא חייבת לדגול בהן . " הפילוסוף פטור מ " אמיתות ישנו...
אל הספר