מתי האקדח ממיר את עטו של האינטלקטואל ? באיזה רגע בדיוק נעשית מצוות אנשים מלומדה לנקמה רצחנית , האות הכתובה — לאלימות עריצה , הדיו — לדינמיט , הנאום — למרד עבדים , המניפסט — לצווים טוטליטריים ? באיזו נקודה קם האינטלקטואל על חוקי התבונה האוניברסליים , על האסור והמותר , אומר עד כאן , ומכאן — כללי משחק חדשים ? מהו הגיונה של ההתפתחות שבה יריית הפתיחה האינטלקטואלית מסתיימת ביריית אקדח ? היכן עובר קו הגבול בין התקוממותם של המדוכאים לקו אדום שאין לחצותו ? מה הקשר בין תפיסה יודעת כול , משיחית , לטרור בלא הבחנה ? הסוגיות הללו ניסרו בחלל האוויר והעסיקו מתקוממים רבים החל בניהיליסטים ובאנרכיסטים הרוסים וכלה במורדים הרומנטיים של המאה העשרים . אמונתם המשותפת היתה שאלימות אותנטית כרוכה בתשוקה פרומתאית ; שניהיליזם מפלס את הדרך לזן חדש של יצורים אנושיים . החזון הפרומתאי שיולד אנושות עליונה מעבר לאלים כרוך באלימות בשביל אלימות והוא פרי המורשת האידאליסטית והרומנטית . אנרכיזם ( במקור היווני — בלא שלטון ) הוא מושג פילוסופי , השקפה פוליטית ותנועה חברתית שייעודה לכונן חברה בלא מדינה , חופשית משלטון חוקי , פול...
אל הספר