ז. הקומונה הפריסאית: המיתוס בשירות המהפכה

בהיסטוריוגרפיה המרקסיסטית נחשבת הקומונה הפריסאית ( 1871 ) ניסיון מהפכני ראשון לקעקע את השלטון המעמדי גופו ולא להסתפק במהפך פוליטי . נעלמו היסוד היעקוביני פוליטי מזה והיסוד הפרודוניסטי כלכלי מזה . חזון 'הרפובליקה הסוציאלית' שנשאה מהפכת פברואר היה מציאות חיה באיחור של דור . בהקדמה ל'מלחמת האזרחים בצרפת' כתב אנגלס : " רצונכם לדעת מה דמותה של אותה דיקטטורה ? תנו עיניכם בקומונה הפריסאית . זאת היתה הדיקטטורה של הפרולטריון . " האם מרקס סבר כמותו ? בחיבור הנזכר , שהתמקד בניתוח משמעותה המודרנית של הקומונה הפריסאית , לא הופיע הביטוי 'דיקטטורה של הפרולטריון . ' במקום אחד בלבד הגדיר מרקס את הקומונה כ " ממשלה של מעמד הפועלים , " שמתכוונת להגשים את הקומוניזם ו הקומונה ביקשה להפוך את אמצעי הייצור , הקרקע וההון מאמצעים לשעבוד העבודה ואזיקים בידיהם של הפועלים , לאופנים של עבודה חופשית ושוויון תנאים . עוד ביוני , 1848 טען מרקס בחיבור ' מלחמת המעמדות בצרפת , ' נשמעה " סיסמת הקרב המהפכנית הנועזת : מיגור הבורגנות ! דיקטטורה של מעמד הפועלים "" ! ארעיות הדיקטטורה מוסברת כשלב מקדים בביטול המעמדות . התיאור המר...  אל הספר
מוסד ביאליק