ב. מה בין מודרניות לנאורות?

המודרניות היא תשוקתה של האנושות בעת החדשה לעצב את עצמה וגורלה במו ידיה . האידאה של המודרניות הוגדרה באמצעות נצחון התבונה הביקורתית על העיקרון המקודש של העולם הישן , שיסודותיו היו ישועה דתית , גאולה מטפיזית או שר ההיסטוריה . העיקרון החדש של החברה המודרנית קבע שאת הכל אפשר לבחון ולבקר — הסדר החברתי , המערכת המדינית , הפעילות הכלכלית . המודרניות מורכבת אפוא מסך כל התוצרים של פעילות תבונית , תהא זו מדעית , טכנולוגית או מנהלית . אם נסמך הסדר המקודש הישן על תודעה טוטלית , הסדר המודרני נפרט לממדים נבדלים , מובחנים וביקורתיים , ולפיכך חילוניים במהותם . הבידול החברתי לפוליטיקה , כלכלה או משפחה יצר במקביל ממדי ביקורת שונים . הדת אינה עוד העיקרון היחיד שמארגן את כל החיים והמניע הכולל על פיו ישקו כל הדברים . במקומה , התבונה מפרקת וחתרנית . המודרניות מזוהה אפוא בראש ובראשונה עם תהליך החילון . מאחורי הביקורת הרדיקלית על החילון , שהוא לב לבה של התודעה המודרנית , יש שלוש טענות מרכזיות : האחת שוללת את עצם האפשרות של קיום מודרניות המושתתת על ערכים ונורמות חילוניים וסבורה שאלה מובילים בהכרח למהפכה , אלימ...  אל הספר
מוסד ביאליק