ג. המתח בין זמן הסיפור לבין זמן ההתרחשות

אם שעת הסיפר סמוכה לשעת ההתרחשות , המספר העד קרוב עדיין לחוויה שהפ עימה אותו בשעת מעשה , ואל נכון אין לאל ידו להבין עדיין את משמעותו ואת קישוריו הנעלמים יותר של המתרחש .- > " ואילו כשהוא מתרחק והולך בזמן מן המושא שלו , מתרחבת סמכותו המספרת לזו של מספר אוקטוראלי , ואם אינו יודע כול הרי לפחות ייתכן שהוא יודע ומבין הרבה . עתה רשאי הוא להתבונן מחדש במה שעבר עליו בעבר ובדמות עצמו , אף כי נמנעת ממנו , כמובן , ידיעת עולמן הפנימי של דמויות אחרות . הוא שופט את עצמו , ואולי גם מחייך חיוך של מכאוב לתעתועי העבר שנשבה להם . השקפותיו של ה'אני' דאז נראות לו עתה כבלתי הולמות את המציאות , אמונותיו כקלושות והתנהגותו כבלתי רצויה . מתח מעין זה מעוצב בכמה מהא 1 ט 1 ביוגראפיות הסיפוריות של ברנר . משמעות חריפה מוענקת להן באמצעות דרכי הבעה מיוחדות . יש שפייארמן , מספרו של 'בחורף / מתאר את מצב הזכירה שלו בשעת העלאתם של הזכרונות על הכתב . שעת הכתיבה היא היא הנקודה , שבה מתחדש ומתחדד מצב הזכירה כדי פעילות רושמת . תיאורו של פייארמן את הקושי לזכור ולהבין את מעמדו הנפשי בשעת ההתרחשות יש בו כדי להבליט את ריחוקו , ...  אל הספר
מוסד ביאליק