אסתר דיברה ודיברה . הדברים היו שונים , רמז בגלוי וגלוי ברמז . היו בהם גם אמירות הגיוניות , גם מסתוריות , גם פלוסופיות , גם ליריות . ואולם בכל אופן , קולה היה אחר מדבריה ויותר מדבריה ; בקולה , שנתחלף לפי טבע העניין , לא היו כל סתירות . דבריה לא גילו את התהום שבנפש , את כל דכדוכה של הנפש , אבל הקול סיפר הכל , הכל . דבריה היו מעורבבים , אבל הקול הבלתי נעים נתן משקל לכולם , עשר , את כולם לחשובים , למקיפים , לסמליים . הבת לא רוחמה ! ( שכול וכשלון , . ( 391 התיאור החיצוני בקבוצת האמצעים השניים — האמצעים שהם מיטונימיים ברובם ,- תופס ה'תיאור החיצוני' של הדמות מקום מרכזי בסיפורת , בייחוד בזו שנתפתחה בתנועה הריאליסטית וגם אחריה . תורת הפיסיונומיה , שנתגבשה בייחוד אצל לאוואטר ( Lavater ) הגרמני , נקלטה עד מהרה על ידי מספר כבאלזאק - 7 והפכה בזכותו לאבן יסוד בתיאור הדמות של הריאליזם הצרפתי . משם הגיעה למספרים הרוסיים שבמחציתה השנייה של המאה התשע עשרה ,- ומהם לספרות העברית של סוף המאה . זו קלטה תורות וטכניקות אלו בייחוד בימי 'המהלך החדש , ' כשאימצה לעצמה את עקרונות הריאליזם המגמתי , כפי שהטיפו לו מב...
אל הספר