ג. הרומאנים של ברנר

רבים ממבקריו של ברנר ראו את ארבעת הסיפורים בעלי היקף רחב כהישגו האמנותי החשוב ביותר , בין שכינו אותם בשם 'רומאנים' ובין לאו . אף אם לא קבעו זאת במפורש , הרי עצם דיוניהם הרחבים ביצירות אלד , מעמידים אותם במוקד התעניינותם והערכתם . אף עיקר הטענות האסתיטיות והרעיוניות נגד ברנר יש שהן מבוססות על הדיון ברומאנים האלה , ובמיוחד בכמה וכמה פגמים מהותיים למדי של 'מכאן ומכאן' . 39 במרכזם של ארבעת הרומאנים האלה מתנוססת דמות המרכז הברנרית , הוא התלוש המבודד , הגזור , בהתבוננות שטחית , לפי מידתו החיצונית והפנימית של י . ח . ברנר עצמו . אכן , הדעה הרווחת , כי ברנר כתב ביצירתו אך מעין אוטוביוגראפיה ספרותית , נשענת בעיקר על בדיקת שני הסוגים בעלי ההיקף , הן ה'סיפורים הארוכים' והן הרומאנים כאחד . במרכזם של הראשונים עומדות פרשיות המזכירות אירועים דומים שאירעו בחייו של ברנר עצמו , ואילו ברומאנים הגדולים מעוצבת ביתר הרחבה דמותו של גיבור יחיד , שכמה מבין מבקרי ברנר ביקשו לראות בו את דיוקנו של המספר עצמו . טענה זו , כמדומה לי , אינה מדויקת ביותר , שכן מתעלמת היא מן העובדה , שגיבורים כמו פייארמן , אברמזון , או...  אל הספר