המסורת שבתלמוד הבבלי שומרת על שלד הסיפור שמצאנוהו באיכ " ר , אבל הוכנסו בה שינויים מספר : ראשית נשתנתה המסגרת שבתוכה משובץ הסיפור : באיכ " ר הוא מופיע , כזכור , בתוך שרשרת סיפורים על מנהגיהם האנינים של אנשי ירושלים בענייני סעודה . אמנם הסיפור מסתיים בחורבן העיר , אולם המדרש חוזר לאחר מכן לעסוק ב " בני ציון היקרים , " ואינו פונה לתיאור החורבן עצמו . מדרש איכה אינו מביא אפוא את הסיפור בהקשר היסטורי כלשהו של תיאור השתלשלות אירועי המלחמה , אלא במסגרת דיון סוציאלי מוסרי על סיאובה של החברה הירושלמית ערב החורבן . לעומת זאת , במסכת גיטין הסיפור פותח את מסכת התיאורים הארוכה והמפורטת על החורבן , ומהווה מעין פתיחה לפרשת המצור והחורבן כולה . יתר על כן , הבבלי ממשיך לאחר מכן ומתאר עוד שני אסונות - מפלת טור מלכא ומפלת ביתר . פרשת החורבן בגיטין היא אפוא פרק ראשון בטרילוגיה של פורענויות , וסיפור בר קמצא פותח את הפרק . המסגרת המשולשת משורטטת כבר בפתיחה , בדברי ר' יוחנן , שהוא כביכול המספר גם בהמשך : בבלי , גיטין נה ב-נו א.- אמר רבי יוחנן : מאי דכתיב " אשרי אדם מפחד תמיד , ומקשה לבו יפול ברעה " ( משלי כ...
אל הספר