גאוני פומבדיתא מיעטו לעסוק בתחום המתודולוגיה התלמודית . רב שרירא לא הקדיש אף חיבור לתחום זה באופן מפורש , אולם ברור שאיגרתו המפורסמת תורמת תרומה חשובה לתחום . רוב האיגרת מוקדש לתולדות הספרות הרבנית ולשלשלת המסורת בבבל , בעיקר בתקופת האמוראים . מאחר שזו היתה תשובה לשאלה ( או ליתר דיוק , לסדרת שאלות ) שהופנתה אליו , היה רב שרירא אמור להסתפק במתן תשובות לשאלות הספציפיות שהועלו בפניו , אך הוא נקט יוזמות מסוימות החורגות ממסגרת זו , בייחוד בנוגע לתולדות תקופת האמוראים . מלבד מובאות מרובות מן הספרות התלמודית , רב שרירא מצהיר לעיתים שהוא מסתמך על רשימות כתובות ועל מסורות שבעל פה , וייתכן שמקורות מסוגים אלה מילאו בדבריו תפקיד חשוב יותר ממה שנראה לעין . קרוב להניח שבסקירתו ההיסטורית הסתייע רב שרירא אף בחלק ההיסטורי של "סדר תנאים ואמוראים , " שנתחבר כמאה שנים לפני האיגרת . שני המקורות האלה דומים מבחינות רבות , כגון הכללת רשימה של הנשיאים בארץ ישראל , השימוש בסיפור ירידתו של רב כדי לעבור לתחום הבבלי , וציון תאריכי פטירתם של אמוראים רבים . אולם סקירתו של רב שרירא מפורטת הרבה יותר , ויש הבדלים בין ש...
אל הספר