בניגוד למצב השורר בתחומי הפרשנות התלמודית והחיבורים ההלכתיים , אין מפעלו של רב סעדיה גאון בתחום המתודולוגי מהווה נקודת מפנה דרמטית . מצד אחד , הוא מיעט לכתוב על נושאים כאלה ; מצד שני , קדמו לו לפחות שני מחברים אנונימיים שטיפלו בתחום זה . מסתבר שהמוקדם מבין שני החיבורים האלה הוא החיבור הקצר המכונה "הלכות קצובות רבני מערבא , " המשוקע 21 בתוך ספר "הלכות גדולות . " מחציתו הראשונה של חיבור זה כוללת רשימת כללים שעל פיהם יש להכריע את ההלכה במחלוקות בין תנאים שונים , ומחציתה השנייה אינה אלא מובאה ארוכה מן התוספתא , העוסקת בנימוסי החכמים ותלמידיהם . חיבור מקיף ומורכב הרבה יותר , שאף השפיע יותר על הספרות הרבנית 23 לדורותיה , הוא הספר המכונה בדרך כלל "סדר תנאים ואמוראים . " חיבור זה מורכב מחלק היסטורי ומחלק מתודולוגי , אך כל אחד משני החלקים מתחלק אף הוא ליחידות משנה , ויש ביניהן חזרות וכפילויות , בייחוד בחלק ההיסטורי . במקום אחד בחלק זה אנו מוצאים נוסחא , המתארכת אותו לסוף המאה התשיעית לספירה . החלק המתודולוגי מחולק לחטיבה העוסקת בתקופת התנאים וחטיבה שנייה המוקדשת לאמוראים . בכל אחת משתי החטיבות ...
אל הספר